את עיניי השפלתי
לא רציתי להביט,
לא רציתי לדעת
מה מסתתר שם
בתוככי נפשי.
פחדתי.
ומה אם תהום פעורה שם?
ומה אם לפתע יפציע
אור שחור?
ואולי לא יעמוד לי כוחי
להתמודד ולהבין
מה שיש בארון
אותו קברתי עמוק בפנים?
ואת עמדת מולי
הושטת לי מפתח
ולחשת לי:
"פתחי את דלתות הארון
יש לך הכוח,
את יכולה בעצמך לבטוח"
נרעדתי.
עיניים פקחתי לרווחה
התבוננתי במראה
שהעמדת מולי
ונשארת שם איתי
איתנה ומעודדת:
"את רואה,
שום דבר לא כזה נורא"
את ארונות חיי פתחתי
למולך
אווררתי מגירות
ובזכות מילות הקסם
שהרעפת עליי בשפע
שליטפו את האגו הפצוע,
נותרתי מביטה
במראה
ולא נסוגתי.
בזכותך, למדתי לחייך
אל הדמות המביטה אליי
מתוך מראות חיי
ונשארתי עומדת,
מחוייכת
ואוהבת
את עצמי.
(מוקדש לדלית ) |
