את תהיי יפה מתמיד באותו ערב. אנחנו ניפגש כולנו, והאווירה
תהיה נפלאה.
אתם תהיו ביחד, כמו שאתם אוהבים. את כנראה תשכבי עליו ברוב
הערב, הוא יתענג לו על הרגע. אתם תתמזמזו המון. כל שאר הנוכחים
יעבירו את זמנם בנעימים, ישתדלו לא להתייחס. יהיה להם קצת קשה,
לי, זה יהיה במיוחד.
בהמשך הערב נזמין פיצה, ואני אשלם. כולם יתענגו על הפיצה. גם
אני אתענג כמה שאפשר.
כל הערב את תפלרטטי עם כולם, בעוד שהוא יתעלם מכך באלגנטיות.
אני אשתדל להתעלם, בגלל שבאמת אכפת לי ממנו. הערב יהיה נהדר,
במיוחד אחרי שהוא ילך.
לפתע הפלרטוטים יעשו כבדים יותר, המבט יהפוך למגע, החיוך יחדור
עמוק יותר, הכול יהיה קצת יותר מדיי.
בסוף כולם יצטרכו ללכת, כי מחר לכולם יש תוכניות. גם לי יהיו
תוכניות, אך אעדיף להישאר. כולם פתאום יצטרכו שאלווה אותם
לביתם, ולכן לא אוכל להישאר. גם לך יהיו תוכניות, גם את תצטרכי
לישון.
נצא כולנו החוצה, כשאת נשארת לבדך. לאחר שנרד את כל המדרגות
ונצא החוצה, נגלה ששכחתי למעלה את הארנק. השעה כבר תהיה
מאוחרת, ואכנס בשקט-בשקט לביתך רק כדי לקחת את הארנק. לפתע
תבחיני בי בבהלה, אך כשתזהי אותי תירגעי ותתיישבי. אני ואת נשב
קרוב, קרוב מדיי. המבט יהפוך חודרני מאי פעם, החיוך הזה.
אקח את הארנק, אביט אל עינייך החומות האלה, אנשק לך על הלחי
במלמול: "רק באתי לקחת את הארנק", ואצא.
לפתע הכול יהפוך לשקט בחוץ, שקט מדי.