New Stage - Go To Main Page

דובי חבובי
/
בעת מילוי תפקידם

צֶבֶר של ידיים קרות וכתפיים נשורות מובילות את הארון אל רחבת
הקבר. בעיניים מזוגגות שלא מבכי ובארשת פנים שקופה, אני מוריד
את פאון העץ המרובע אל הגומחה המיועדת לו.

מסביב לבור המולה מהולה בצער וכאב. כשלוש מאות נפשות הגיעו
לחלוק כבוד אחרון ליקירם. חלקם מרכינים ראש, חלקם מוחים דמעה
וחלקם נשענים על כתף רעהו, מצטופפים יחדיו לנשיקת שלום אחרונה.
אך לא קרובי משפחה בלבד נמצאים כאן. גם נציגי הירוקים, הכחולים
והלבנים מעטרים את הרחבה, ניצבים זקופים בעמדותיהם בתוך מדיהם
המגוהצים והמעומלנים ובמגפיהם המבריקות למשעי, עם וי מתוח בין
הרגליים וידיים שלובות מאחורי גבם, מוכנים להכתיף פה ולהכתיף
שם.

ואני, אני רק ממלמל לעצמי בשקט- הנה נוסף לו עוד גפרור
למדורה.

ככה, לאט לאט מתחילים לעלות אל הפודיום איש איש בתורו כבמדרגות
נעות ובסדר מופתי שלא שכיח במחוזותינו. ובין אם מדובר בקרוב
משפחה הנושא מילים אחרונות או באח לנשק המסתפק במועל יד, כולם,
ללא יוצא מן הכלל נכשלים מלהכיל את הנסיבות שהובילו הנה, למוות
המשונה כל כך. "מדוע דווקא אותך לקחו ולא אותנו?!" , שואלים.

שלוש יריות נורות אח"כ לאוויר ברצף ומפלחות את השמיים בזעקה.
חול ועפר מתחילים לטשטש את דגל הלאום העוטף את 4 דפנות הארון,
שכבה אחר שכבה, כמו חותמת זיכוי של אימא אדמה. עוד מבט נוסף
אחרון של פרידה כלפי מטה לפני שמתפזרים ומלאכת השיקום מתחילה.


בתום הלוויה, בעוד שיירה ארוכה של אנשים משרכת את דרכה בחזרה
לחיים, ניגש אלי חייל אחד, "צעיר", כזה שעוד לא הספיק לטעום
מהמערכת ושאל: "נראה לך שאי פעם נפסיק לבכות?".
 
עניתי לו כי אני בסה"כ הקברן וכי הדמעות שהיו לי יבשו מזמן.



מוקדש לחיילינו היקרים שנתנו את חייהם להגנת המולדת בתקווה
למציאות אחרת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/12/08 8:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דובי חבובי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה