חדר סגור ואפל
מהווה את חלל עולמי
הקירות כבדים למגע
הפחד נמס לתחושת חנק.
זה לא שאיני יודע על פשר העולם
אלו עיני התרבות שלי שזרות
לכל יצר האהבה שרושף בחושיי
הרעד לא מצליח לשבור בקירות.
צרימה נוראה בגב עורפי
ממוללת את נשמתי שולל
אני רוצה החוצה אל מעיינות המים הקרים
להרוות נפשי לאור הכוכבים.
הרוח לא נושבת כאן
אני צריך לחולל את הזמן
מקטעים תכולים בערפל
מבשרים לי כי כלו כאביי.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.