[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גלעד גיא
/
גברת תקווה

ברחוב פחד 666 פינת רחוב יאוש גרה התקווה.
זו היא שלבדה משאירה את עיירת גיא-צל-מוות בחיים.
היא גרה בדוחק בדירת שלושה חדרים מתפוררת ואם זו היא עדיין
הדירה הטובה בעמק הזכרונות
ולו רק בגלל מרפסת קטנה הממוקמת בחזיתה ומשקיפה על מחוזות
אחרים.
ובימים שגברת סבל מהקומה למטה אינה חובטת שטיחי-ציפיה ומעלה
אבק אכזבות אל-על, ניתן לראות ממנה אפילו את עמק שלווה כחיזיון
חולף.
מידי  בוקר יוצאת גברת תקווה לעבודתה ובדרכה מקשיבה לקריאות
העורבים  בעוד השמש צובע
אט-אט את היום באפור.
וכל העוברים ושבים על פניה מברכים אותה ,בפנים זעופות עם כי לא
בגללה.
היא אינה מישירה מבט אל פניהם ובדימיונה ,מודעת למרחק
מהמציאות, פרצופיהם מחייכים ושמחים ליום חדש של הגשמה ופריחה.
בדרך כלל בשלב זה היא חולפת על פניו של מר פרנויה איש חמור סבר
בעל חזות אשכנזית. עורו לבן כסיד ומבטו מרצד בחוסר שליטה שכולה
בקפידה ובאחת הוא קוטע את דמיונות השווא ומזווית חיוכו מברך
אותה בברכת בוקר סביר וברור מעל ומעבר שאין כל כוונה בדבריו.
וכך היא נכנסת לה למשרד הרווחה, מתישבת על כורסא בלוייה שתרם
מר חסד, אורח שמזדמן מידי פעם לשכונה ואין לדעת מתי יזדמן
בשנית.
והיא יושבת שם ומקשיבה לבעיותיהם של תושבי גיא-צל-מוות.
ובחזרתה מעבודתה על אף העיפות, היא יושבת על מרפסתה ומדמיינת
את עמק שלווה טרם תצא לרקוד אולי בפעם האחרונה את מחול החיים
עם אדון יאוש גרידא שעד לא מזמן קראה לו רק אדון יאוש ורק
לאחרונה למדה להעריכו כראוי.
באותו יום בעודה יושבת במרפסת כבר חשבה לוותר, צרותיהם של
תושבי העיירה הכבידו עליה ולא ידעה עם גופה יוכל לרקוד בעוד
ראשה כה טרוד.
השעה היתה שש ושלוש עשרה דקות,
הקומקום שרק על הגז,
גברת סבל חבטה שטיחים,
המים באמבט פיכפכו,
והרדיו דיווח על שכול כמנהגו,
גברת תקווה ישבה במיים מניפה את פרק ידה שלא אחזה בתער על מול
פניה.
העיירה כולה עמדה בפני כלייה, ובהבינה את כוחה שמטה את התער
מידה ובאפיסת כוחות
זחלה למיטתה ובחלומה ראתה אותו לראשונה.
בחלומה:
בית הורייה
שמו אושר
הוא ניגש אליה וחייך
אחז בידה ונשק לה
ביטנה היתה נפוחה
והוא רכן עליה באהבה על מנת להרגיש את בנו בועט
ושמחה עברה בקרבה, כזו שלא ידעה זמן רב וכבר כמעט שכחה.
פעמון הכניסה צלצל
ולאושר ולה כאילו לא היה אכפת
אלמלא החל יאוש לקרוא לה מבעד לדלת לערב ריקוד,
אולי-אחרון-סוער.
היא פתחה עין עצלה
חיוך מרוח על שפתיה
היא בחרה כבר את בן זוגה למחול החיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אווו...
יההה...
כן, כן, כן,
כן!

לעולם בעקבות
השמש, לעולם
בעקבות האור!!

-דאלי החושני


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/12/08 6:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלעד גיא

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה