|
וכשאלומת אור בודדת שולחת אותותיה
מטילה את צלה על מרצפות חדרי
אתה הנעלם כהרף עין
ומותיר את נפשי כמהה לחומך
כי הזנת את מיטב שיריי
ושמת בפי את היפות שבמילים
ועל תדרי לבי ניצחת במנגינות מלנכוליות
ביד אמן עידנת את תווי פניי
אז אניח לך להתפשט בגופי כגידול ממאיר
לנעוץ את להבך בקרעי לבי
ואת רקמותיי להרוס במילות ניחומים
לינוק כל שביב תקווה שיצוץ בי
כי נפלאתה אהבתך לי מאהבת האנשים
וליטופך שורף את עורי כליטופם
ואינך נופל מהם בכוחך להושיעני
מכל מיתר שליפפתי סביב צווארי
רק את אחיזתך לעולם לא תרפה
ונפשי לא תתייתם מחיבוקך
הדמעות לא תיפסקנה מרדת
אך שירתי לא תדע עוד צער. |
|
|
אל תאכל דבש בלי
לסנן קודם את
הדבורים
- מתוך "המדריך
להישרדות מעשית
ע"פ חז"ל", הוצ'
"כל אחד יכול". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.