הבוקר שעלה אילף אותי להבין
שכבר הלכת לאן לא אדע
וזה כבר לא משנה כי אין לי אותך
רק הזיה על מה שלא היה

וכשאני חושבת על זה אני יודעת
שאתה חושב על זה כל כך מעט (כל כך לאט)

אם הייתי אשה אחרת הייתי בך אוחזת
ולא נותנת לך ללכת כל כך בקלות
הייתי אומרת משהו הייתי עושה  את הצעד
לא מסתגרת ואומרת איזו שטות

הייתי איתך זורמת הייתי אותך נושמת
לא מסבכת עושה את זה פשוט
אם הייתי אשה אחרת הייתי איתך מתחברת
ולא עושה עוד טעות...עושה עוד טעות...

ציפורים מצייצות מזכירות לי לפתע
שכלום לא קרה רק שתיקה אפורה
וזה כבר לא משנה כי אתה לא בעניין
כן את זה אני מבינה
אני לא ילדה קטנה!

וכשאני חושבת על זה....