גיא אורסון / רצפה אדומה |
לא מבינה איך היא הגיעה למצב הזה
מסתכלת על עצמה, נוגעת בפצעים
והוא דופק על הדלת, בועט
מצטער, צועק, אוהב
הרצפה אדומה והיא מבינה
שמפה כבר אין לה לאן ללכת
היא נזכרת באז
כשהיו נוסעים לאט ליד הים
מסתכלים על השקיעה
ואיך אז חשבה שהיא מאושרת
הנגיעות החזקות שלו
המבטים האלה
לאן הכל נעלם?
הרצפה אדומה והיא מבינה
שמפה כבר אין לה לאן ללכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|