כשהרגש הראשון נוצר
עוד לא היה מי שיחוש בו.
הוא ישב בשקט וחיכה
להיווצרותו של האדם.
שכן הרגש היה הכלום -
ההמתנה האינסופית
שנמשכה עידנים,
אלפי שנים היה בגפו.
ואין שיעור לכמות הייסורים בחיי הנצחיות.
כשהטיפה הראשונה נוצרה
היה זה מהרגש שבעבע
בתוך הריק האיום
במשך פרק זמן אינסופי,
שכן לא היה אז הפרדה
בין שמיים והארץ, לילה או יום.
הוא התפרץ בזרמים,
במין טיפות במצב נוזלי
שלימים ייקראו מים.
כשהאדם הראשון נוצר
היה לרגש תחושה של תכלית לחייו.
לא עוד הוא שייך לריק, לעולם,
אלא לפרט ,לאדם אחד בלבד.
הרגש היה עכשיו הבדידות,
הכאב וצער.
כל אלה התפוגגו כשנוצרה
האישה הראשונה
שלימים ייקרא רגש זה תשוקה.
כשהרגש הראשון נוצר בינינו
עוד לא חשנו בו .
ייחסנו אותו כאל משב רענן
מאותו גל בדידות שעטף את שנינו.
הוא רק ישב לו בשקט וחיכה לנו שנבחין בו.
וכשהרגש יילך לא נחוש בלכתו מאיתנו
שלימים אטיל ספק אם הייתה זאת אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.