כשהייתי ילד מעולם לא לבשתי פיג'מה עם פסים.
תמיד הפיג'מה הייתה עם דוגמאות של חיות
ולפעמים צורות עגולות או סתם מרובעות.
לכן כשראיתי את התמונה של הילד עם פיג'מת הפסים,
קינאתי בו
ואת לא ענית לשאלה
את רק הבטת במבט קפוא החוצה מהמרפסת
והשארת את התה הרותח שאהבת ללגום אחר הצהרים, להתקרר
ושתקת
עד היום, שנים אחרי מותך, לא קיבלתי תשובה
לשאלה שהייתה פשוטה
למה לא קנית לי פיג'מה עם פסים
אני לא הייתי ילד טוב
לא עשיתי תמיד שיעורים ודיברתי בשקט בין שתיים לארבע
כשאבא נח צהריים
לא רחצתי ידיים וסיימתי מהצלחת
לא כיבדתי אותך ואת אבא
לילדים שלי קניתי פיג'מה עם פסים
אפילו לא חיכיתי שיבקשו
קניתי באיזה מבצע חיסול שראיתי
הפסים צבעוניים בשלל קשת של גוונים
הילדים כה שמחים כה מאושרים
אפילו שלפעמים הם לא עושים שיעורים
וקצת צועקים ולא תמיד אוכלים
את מה ששמים להם בצלחת
חבל שלא ענית לי, חבל שהשארת אותי עם שאלה
הייתי נותן הרבה לדעת את התשובה
למה, כשהייתי ילד לא קנית לי את מה שכל כך רציתי,
פיג'מה עם פסים.
30 לאפריל 2008 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.