הלכתי לי על קינג ג'ורג' מהסנטר לאלנבי. "ודאי משעמם בגן עדן"
חשבתי לעצמי. הרי הכל מושלם בגן עדן, ואז אולי אין הומור, לא
מצחיק שם, אתה מספר בדיחה (אפילו אחת שאמורה להיות טובה) ולא
צוחקים, רק אולי מחייכים אבל אלו אותם חיוכים שיש תמיד בגן
עדן, החיוכים שכאילו התבצרו בפניהם של שוכני גן העדן מתוך
העובדות הפשוטות שיש נשים יפהפיות, שתמיד יעתרו לך, כי ככה זה
בגן עדן, ויש פירות טרופיים מכל הבא ליד, וכולם ככה מבסוטים
מהחיים, כי אתם יודעים, סקס עם אלות יווניות, ואז מנגו,
פסיפלורה, עוד קצת סקס, לנמנם קצת תחת עץ התאנה, אולי לקפוץ
לאבו חסן, כי זה לא גן עדן בלי סניף של אבו חסן, וכך כולם
מבסוטים מהחיים, מלאים באושר הזה, אבל דחילק, אלו החיוכים
הרגילים שלהם, חיוכי גן עדן סטגנטים, לא פרץ של צחוק מטורף
אחרי איזו בדיחה כורעת, או החלקה על בננה ספונטנית, אלא סתם
חיוכים שבלוניים.
"האם כך זה בשבדיה, בשווייץ?" חשבתי לעצמי בעודי הולך על קינג
ג'ורג' וחוצה עוד איזה סמטה מפויחת, "אולי פרט לאקלים,
ולטמפרטורת הים?" עניתי לעצמי. "שוויצרים מספרים בדיחות?"
הפלגתי לפסים אחרים, "האם אני מכיר בדיחות של שוויצרים או על
שבדים?". "שווצרי, ערבי ויהודי הולכים ברחוב...", ניסיתי, אך
לשווא, הכנסת השוויצרי לבדיחה הרסה אותה כליל. ניסיתי לדמיין
בדיחה על שבדים וכל שעלה לנגד רוחי היו שדיים ענקיים. ניסיתי
לזרום עם המחשבה, כי ייתכן שמחשבה על שדיים במקרה הזה דווקא
תוביל לפואנטה שאותה אני מחפש. ואכן, בזכות מחשבה על שדיים
למספר דקות הגעתי למסקנה שאיתה פתחתי והיא: ששלמות, או גן עדן
או איך שלא תקראו לזה לעזאזל, זה משעמם. למה? כי זה חסר הומור.
למשל, תספר לשוודי ש"הרע במיעוטו זה פולניה גמדה" ותראה איזה
סוג של חיוכים תקבל. לעומת זאת בגהינום חם מידי, עובדים קשה,
אולי אפילו סובלים בסקס, ובכלל ודאי אין שם פירות טרופיים, ואם
יש שם, אז זה בטח רק בננות רקובות כאלו שסבתא שלך היתה אומרת
שהריקבון הזה זה דבש, ואם היא פולנייה אז היא שם והיא אומרת לך
את זה על הבננות.
"בקיצור, מצחיק שם. מצחיק שם בגהינום", סיכמתי לעצמי בהגיעי
לאלנבי.