היום הייתי צריך אותך ולא היית שם.
זה בסדר, את בן אדם בוגר, מחליטה את החלטותייך. החלטת שנפסיק
להיות ביחד, שלא נדבר יותר, בטח יש לך סיבות. אולי יש לך עוד
רגשות כלפי, אולי את שונאת אותי, אולי יש לך בחור חדש וכל
השיחות מהאקס זה באמת לא לעניין. את הסמכות האחרונה כאן, ואני
חושב שהייתי די טוב וממשיך להיות בלכבד את רצונותייך.

היום הייתי צריך אותך ולא היית שם.
זה בסדר, אני אדם בוגר, מתמודד עם חיי. כמעט שלא כאבתי את
הפרידה שלנו בהתחלה. אולי הדחקתי, אולי דחיתי, פתאום אותות
חדשים, את ובחורים שונים במגוון תנוחות. פתאום געגועים. אני
חושב שהקשר שלנו לא היה בריא, אני חושב שדאגנו יותר מדי אחד
לשני. אני חושב שטוב שנפרדנו, אבל אולי באמת היית יכולה לענות
היום?

היום הייתי צריך אותך ולא היית שם.
זה לא בסדר, כשאתה באמת גמור, אתה צריך את הקרובים לך. שנה
וחצי היית הבן אדם הכי קרוב אלי בעולם, תרצי או לא, יש בי עדי
בתוכי, בלב, ברגליים, בביצים, בראש, בתווי הפנים. שנה וחצי
ועכשיו החלטת שאת לא רוצה יותר, אבל. קיבינימט, אבל וזהו.

היום הייתי צריך אותך ולא היית שם.
היום הייתי לבד.