לורי אושן / אלה שחולמים |
נשימתך שוטטה לה ברחובות
התדפקה על דלתות
כאילו מבקשת נדבה
עיניך היו עצומות מדי
ומבט זקוק נסוך על פניך
כאילו חסרת אהבה
ידיים חבולות שלחת אליי
ידיים של חמלה
לחשת בקשה
סירבתי לשמוע
עמד שם מלאך בפינה
ונזף
סירבתי לנגוע
אתמול בלילה
לא חיפשתי מושיע
ולמרות זאת היית שם להציל
אבל אני תמיד חבקתי את הגאות
לטבוע במי טירוף, של חוף העולם הרגיל
אתמול בלילה
היית מאלה שחולמים
ואני רק הצצתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|