הנה מיטתו שלשלמה
מיטה זו לשינה אינה, אולם
לבעול נשים בצהרי היום.
ותדחק אלי זה האולם;
ויתפסה במבט איום.
ששים גברים סביב לה מגברי ישראל
לו רק תצא לעיר זאת השגל
יעוטו עליה ריבוא גברים,
והרף יפתוה למשגל
בסמטאות וברחובות ערים.
כולם אוחזי חרב
ומה ישווה מהול לערלים?
הלה זוטא, אינו שווה כלי-זין;
ואלו - לא בלים ולא כלים,
ולא חקוק בם כתם ואות קין.
מלמדי מלחמה
ותאמר: אין בניסיון לא-כלום,
הלא האהבה שתשנה;
ויאמר: אפס, אף אהוב - עלום,
כי מה אסר שקול בפני מנה?
איש חרבו על-ירכו
דרוכים וערוכים לבוא הקרב,
חיוך זדוני, ועטורי נדניהם -
ויכתרוה. אליהם תקרב,
ועד יסוד ערו בלהביהם.
מפחד בלילות
בלילה לא תישן, מפאת זיכרון
ליל כלולותיה מאויים;
ויעבור האל, ובחרון
קרא אליה: בדמך חיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.