נניח שקיים מישהו נפלא ממך על פני האדמה, שמתהלך עכשיו בין
שדות האנשים ולא מודע לקיומי. ונניח שניפגש. נגיד שהוא יתאהב
בי ואני אנסה אותו ואז אתאהב בו בחזרה.
ואז שנינו נשחק בנדמה לי.
נגיד שנהיה ביחד הרבה מאוד זמן ואז נחליט להתחתן. יוולדו לנו
שני ילדים, בן ובת, נבונים ויפים. לבן נקרא תום ולבת נקרא תם.
בשבתות נסע לירושלים ובדרך התלולה נשמיע אריק איינשטיין וחווה
אלברשטיין.
נתרפק על נוסטלגייה שבכלל לא שייכת לדור שלנו בקלטות בלבד.

הוא יניח יד גדולה ובוטחת על הרגל שלי ויסע במבט מרוכז ואני
אשאיל חיוך ממגירת הכפפות ואתלה על שפתיי כדי שלא ישים לב לשפה
הרופפת שנראה כאילו עוד רגע ותתעקם לבכי אומלל ומכוער כי הוא
לעולם לא יהיה אתה.


11.03.06