יש בי רגע שהתעגל ומרגיש
ואני תוהה מתי, בוודאי
כשאוותר עם הלחיים השקועות
מהדהדות בתוכי רק הליכה
ואין בי ידיעה,
בוודאי אז
אשאל את עצמי
מה עלה בגורל ריסי האבק
שנהגו להתפורר מעט
בטרם השכבתי אותך לישון בין הזרועות הצנומות
ואתה אוהלים ולילות טורפים, נקודות חן
פורשות ידיהן לקראתי
וכבדות העפעפיים נוהמת
לכי תדעי, ניתן לנסות
בשבילך אין פה הבטחות
לכי תדעי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.