בפתח כיפור מצאוהו צרור
בכסות ובשטריימל מוכתם
מטולא בטלית,
בתחנה מרכזית
מבקש, מחפש בן-אדם

ופושט הוא פניו
אל עובר ואל שב
במטותא ממך אם תיטיב
לפרוש יד חוסה, על צעיר במנוסה
שחרד שחרד את אביו.

אז אספוהו לכאן וערכו השולחן
ושטפוהו לקראת המפסקת
ואמי בדמעות, אך מפאת המצוות
לא נוגעת ולא מחבקת

מתכווץ ונמתח, שהרי הוא מוכרח
פני מועד לעמוד ולקבל
מחוטא ונקי, ומצניע ציצית
ואותות חגורה ומקל

והוא צר ודק גב, ובגדינו עליו
חגורים במידה מזוייפת.
ומותנו כה צרה, מאמת אביו
ואמת אביו מונפת

הרי הוא ילדון, את ביתו בציון
הוא גלה שברירי ומפוחד
הו אלו, לו תסלח לבנך שסרח
וחטא באוטיזם בלבד.


8/10/2008 , ערב יום הכיפורים