[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה אופל
/
צללים

מתוק,
כל כך מתוק הרגע הזה שאתה יושב בתוך רכבת הרים ומקיא את כל
הציפורים של אמצע הלילה, אלה שלא יודעות לשיר במיוחד.
בזמן שנוצה שנחתה על הירך לרגע אחד, מבקשת ממך לשמור סוד,
איזה זיכרון ישן הביא אותה אלייך.
ואז אני חושבת, באיזה שבריר שנייה כדאי לי לפקוח את העיניים,
לנשום את האויר בלי שהוא ישאיר אותי חנוקה על סדינים חרוכים
בשתיקות ופעימות של יותר מידי לבבות שקיוו למצוא בהם את
הרוגע.
והלכו...
קיפאון של שלוש בלילה לנוכח מילים המתפרקות לשבבים של פחד,
מתפזרות בכל פינה שתקבל את הכעס, האשמה, הרצון לשבור כדי לבנות
את העצמות מחדש.

חלומות תמיד נשארים
אלא אם הם מתחלפים בטובים יותר
אין תהיות
לא כשהן מתנפצות על סלעי חרטות
ואין עוד מקום...

לא לצל,
לא לתהומות,
לא להם.

לא עוד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אולי מישהו כבר
אמר את זה אבל
לדעתי
קומוניסטים הם
סוציאליסטים בלי
חוש הומור


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/11/08 23:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה אופל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה