אני סוגרת את האור
יושבת בחושך לבד
סוגרת את העיניים
מתנתקת לרגע
מתמכרת לתחושה
מקשיבה לשקט המרגיע
מרגישה כל פעימה
חושבת שאולי כדי להישאר כך
לעצור את הזמן
ולא לפקוח את העיניים שוב
ואף אחד לא יודע
שהגוף משקר, מעמיד פנים
ובפנים הנשמה כואבת
איבדה כל משמעות
גוררת אחריה אלפי דמעות
אף אחד לא יודע
שאולי מחר אני כבר לא אהיה
אף אחד לא יבין
שאני כבר השלמתי עם האמת שלי
והפעם, הקשבתי רק ללב שלי.
03/06/06 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.