אז למה לא בעצם? אני שואל אבל לא מצליח לענות לעצמי.
אני מרגיש דברים שלא הרגשתי כבר שנים.
אני מרגיש שאולי הפעם זה שונה. אמיתי.
מצאתי בו את כל מה שחיפשתי. פשוט את הכל.
לא הצלחתי למצוא שום פגם.
האמת שזה אפילו קצת הפחיד אותי...
תמיד הדברים שנראים הכי טובים, מתגלים לי כטובים מכדי להיות
אמיתיים.
אבל אם הפעם אני לא רוצה שזה יהיה עוד שקר?
אני מרגיש שזהו, מצאתי את האמת שלי, מצאתי אותה.
אז למה לא בעצם?
למה לא?
למה לא?
למה לא?
אז מה אם בעצם לא הכל מושלם.
אז מה אם הוא דתי ואני לא בדיוק...
אז מה אם הוא מבוגר ממני?
אז מה אם הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתה לפני 3 ימים?
אז מה אם אני לא באמת מכיר אותו?
מה אכפת לי בעצם?
למה לא?
למה לא, אם אני כל כך כן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.