|
מה שאני יודע היא שתיקתי
בתוך תיבת האדמה והאופק
אולי הייתי פגישה שלא התקיימה
כשהצמחים סביבי לא ידעו
להשתוקק לבואי המתוכנן
ולהסביר לי למה כתבתי שיר
יותר מוזר מהירח
ויותר שחור מזכר מותו של האור.
מה שאני יודע היא שתיקתי
הייתי מקום נסתר של חלום וספק
הייתי השביל שננטש
רק בושמך המלוח העיר אותי
טשטש זמני וחידש שתיקתי.
מה שאני יודע הוא לילי במבואותייך
לילה ארוך כמו פרידה ושאגה
כמו העננים שסרו לפניי
כה קרובים לאורך המרצד
ומה שידעתי עטף אותי זוהר
הוביל אותי אלייך
אל נופים זקופי קומה
שבחופיהם הסתתרתי כמו טורף
לארוב לך בין מחבואי השתיקה. |
|
|
טובה שואה אחת
ביד משתיים על
העץ.
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.