New Stage - Go To Main Page

רון תמם
/
כמו ההורים

נוגע בזיפים
מרטיב את העיניים
שנינו, עומדים מול המיטה
לא יודעים לאן ללכת
ראינו את הורינו
ברגעים הכי קשים
מביטים במראה
מנסים להיזכר
מי הם האנשים
שמביטים בנו עכשיו
רחוקים כל כך
את מחייכת, חיוך קלוש
אני עוצם את העיניים בתלישות
הם נעלמו מחיינו
או לפחות,
ככה דמיינו
עד שצלצל הטלפון
וסיפרו לנו, את מה שקרה
עומדים מול המיטה
לא נוגעים
יכולנו ליפול
יכולנו להמשיך
בחוץ, רעש של מכונות
יש מי שבונה מחדש את הבית שלו
אני מביט בשעון
כל שעה שחולפת
אין לנו, מתחפרים עמוק יותר
זוכרים את הקולות,
איך ברחנו בריצה,
חזרנו כשהיה מאוחר
הם לא הבינו
אנחנו לא סיפרנו שום דבר
אני רוצה לומר לך את האמת
מנסה, מתחמק, בסוף שותק
את מתיישבת על המיטה
מתחילה לבכות
אולי אנחנו דומים להם
אולי זה רק הזמן,
שלא מאפשר לנו להשתנות
אני מתקרב, נוגע בך לאט
שמענו אותם צורחים,
כל אחד בביתו, כל אחד לעצמו
וברחנו משם ביחד
אחר כך חזרנו, פחדנו להיות לבד
מחבק אותך, רוצה לומר לך את האמת
אני לא מכיר אותה, לא יודע מתי היא נכנסת לסיפור
ראינו אותם, ברגעים הכי קשים
הם היו לנו זרים
את החשבונות השארנו פתוחים
רשמנו הכול, כדי לשכוח
בסוף אנחנו זוכרים, גם בלי לקרוא את הרשימות
את מלטפת את פניי, לא אומרת מילה
ברגעים של פחד, אנחנו נזכרים
השנה היא לא אותה שנה, הבית הוא לא אותו בית
ושני האנשים שעומדים מול המיטה,
הם זרים לאנשים ההם, הם השתנו מהר יותר



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/9/08 23:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה