עבר עליי לילה לבן, אחד כזה שכבר שנים לא היה לי.

מלא ברגש, תשוקה, דילמות... ניסיתי לנשום, להירגע, להירדם, אבל
ככל שביקשתי לשאוף לעצמי יותר אוויר לא נשאר לי מקום בבטן.


אני רוצה, באמת שרוצה, הדילמה קורעת אותי, התשוקה אליך יותר.

רוצה שתשמע אותי אומרת מילים שכבר הרבה זמן שותקות בי, רוצה
לישון איתך, כן, רק לישון, כשהגוף עירום ופרוש איברים, כשהראש
בחיק, רגליים מחבקות רגליים.

שינה כזאת, מלאה, פשוטה, נכונה.



וכן זו גם אני, אני יודעת, אני בכלל לא שה תמים בכל העסק הזה,
האחריות שלי לא פחותה משלך וריגוש קטן שחיפשתי לרגע הפך
להיקשרות, יהפוך לתלות, קל לי להישאב לשם, אל המקום הנזקק.



אז לא, לא רוצה,

כותבת את זה בעיקר כדי לשכנע את עצמי.