מיטל נפו / שלל פריחות |
הכנתי לו כריך,
ערכתי את הצלחת בדיוק כמו שהוא אוהב
ואז זה היכה בי-
הוא כבר בן שישים ואחת עוד מעט.
התחלתי לבכות.
פריחה -
תן לי לפרוח בשקט,
בביישנות,
כמו שאני יודעת,
אל תפריע לי ואל תפחיד.
אנחנו פרחים עדינים.
היקשרות -
תלותית,
אנושית,
חמה
ואוהבת.
העיקר שלא יעזוב.
אקמול בלעדיו.
כמיהה -
מעניין אם כשאהיה כבר כולי מקומטת,
יעמוד מולי האיש שבחרתי לחיות לצדו
וישיר לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|