|
האביב מתדפק על פתחינו
קמתי אני אלייך להריח את בושמך
מלכות עדנים הבאה מן השמש
את חמקת, עברת
אני נאנחתי בפינה
חיכיתי עד תישב הרוח
עוד תישב?
האביב עוד ישהה?
ואולי החורף היה קשה, כדי קיפאון דמינו
אני הרחתי את האביב
שמעתי את טפיפות רגלייך הקלילות
בדמיוני
איוויתיך לי
חבוקה בתוך חיבוקי
קמתי אני אלייך
את חמקת, עברת
אפשר כל זה ואולי
ברי אולם ידעתי אני, כי עונת אביב היא
אייני בפריחה
את קולך שמעתי
אני בפינתי
אוקשב לפסיעות רגלך - מעודנת
אולי סגריר הוא וחשרות העננים אני רואה. |
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.