הכאב חודר עמוק לנשמה
אי אפשר לחיות בדממה
הכאב לא מפסיק לשנייה
אי אפשר לחיות באשליה
הדברים שאהבת
ודברים שאמרת
שמורים לי בלב
מלפני שהלכת
המילים, התמונות
הצחוק, השירים
הכול נראה לי היום
כמו חיים אחרים
ואני במיטה
בוכה כבר בלי קול
כשהלכת ממני
אז הלך לי הכול
אי אפשר להחזיר לאחור את הזמן
אבל אני מתפללת
שתחזור שוב לכאן
פזמון:
הראש דבוק לכרית
כל היום
הדמעות לא פוסקות
אבל יש לי חלום
בלב מתפללת
לשמים מסתכלת
שאם יש שם אלוקים
הוא יחזיר לך חיים.
השתיקה מפחידה, מחלישה את הגוף
אי אפשר לחיות תחת כישוף
העולם המוזר, נעשה כבר שחור
וכלום לא מוכר כשאין לנו אור
הצלילים, התמונות
שוב עושים לבכות
החיבוק שנתת
לפני שהלכת
כל מה שעשית אתה בשבילי
הכול נראה לי היום
כמו חיים לא שלי
ואני בחדר
לא מפסיקה לסבול
כשהלכת ממני
אז הלך לי הכול
אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור
אבל אני עוד יושבת
ובוכה שתחזור
פזמון:
הראש דבוק לכרית
כל היום
הדמעות לא פוסקות
אבל יש לי חלום
בלב מתפללת
לשמים מסתכלת
שאם יש שם אלוקים
הוא יחזיר לך חיים.
אני מרגישה כמו ציפור שבוייה
ובלב מקווה שזאת רק אשליה
אני מתייסרת, והכנף שלי שבורה
לא מאמינה איך כל זה קרה
הצביטות, הדמעות
כל שנייה מתחדשות
והדברים שאמרת
לפני שהלכת
כל החיוכים, וכל האהבה
איך הכול נראה לי היום
כמו חיים בלי תקווה
מרחמת על עצמי
לא מפסיקה לשאול
איך כשהלכת אז הלך לי הכול
אין לי יותר דרכים לבקש
אבל אני עוד בוכה
שתחזור מן האש...
פזמון:
הראש שואל כל היום מיליון שאלות
אין מענה ואין לי תשובות
געגועים שורפים בלב
מרגישה את הכאב
אני בוכה אליך שוב
כי יותר כבר לא תשוב...
דמעות זולגות בלילה
אתה כלוא לך למעלה
נבלת בטרם זמנך
העולם בוכה לך...
הראש דבוק לכרית
כל היום
הדמעות לא פוסקות
אבל יש לי חלום
בלב מתפללת
לשמים מסתכלת
שאם יש שם אלוקים
הוא יחזיר אותך לחיים
יחזיר לך,
יחזיר חיים
יחזיר לך חיים...
שיר שכתבתי על אסף צור ז"ל - קרוב משפחה שלי שמת בפיגוע בחיפה
בקו 37 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.