אוראל וישס / ליתיום |
תודעה חולה בגוף בריא,
מנסה לפרוץ החוצה.
הלובן הצחור -
סופו להתמלא בדם קרוש.
צרחה שקטה בוקעת
מפה אטום, שפתיים מודבקות.
כשאני עוצמת עיניים,
אולם הקולנוע נפתח בפניי.
תודעה חולה בגוף בריא,
מנסה לפרוץ החוצה.
הלילות לבנים
הימים אפורים
הנפש מרקיבה
עד שחור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|