[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תדהר שכטר
/
סיפור מהתחת

יומני היקר,
גיליתי עוד תכונה נהדרת שיש בי. אני מרגיש שעוד חלק בפאזל
המרכיב את עצמי נמצא.
בעודי יושב במכונית הנוסעת לכיוון קריית שמונה הצלחתי להפליץ
כשעמי ברכב אנשים נוספים, בלי שאף אחד יריח או ישמע. הנסיעה
הפכה למשחררת והרגשתי נינוח עם כל פלוץ מחדש. השיטה שלי פשוטה
ועובדת. לשבת בנחת, לבקש מהנהג שיגביר את הרדיו, להצמיד את
העכוז אל המושב ופשוט להפליץ כאילו אין מחר.
זה נראה מובן מאליו כשעושים דברים כאלה, אך הרעיון צץ במוחי
בזמן שישבתי על ספסל הלימודים.
הרצאה ממוצעת אורכת כשעה וחצי. האוכל מבית אמי רווי קטניות,
בצל ושום - אוכל מזין ובריא הגורר את התגובה הטבעית לפלוצים
במהלך היום.
בזמן ההרצאה יצאתי מריכוז כשכאבי הבטן התגברו ואז, החלטתי
לנסות!
להפליץ על ספסל הלימודים זו החלטה לא פשוטה, חבריי לספסל
הלימודים לא מכירים אותי כמו יושבי הרכב שעמם נסעתי.
הבושה הרבה יותר גדולה, המבטים שהייתי עלול לקבל אם הייתי
מפליץ הפחידו אותי. למרות הפחד פשוט החלטתי לשחרר את הגז המציק
הזה, תחושת נחת אמיתית חדרה לגופי. לא זזתי, הסתכלתי ימינה
ושמאלה ואף אחד לא הניד נחיר.
כך עליתי על השיטה שנוסתה ברכב סגור והצליחה!
פרק חדש, משחרר יותר נפתח בחיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואז פתאום, 39,
שואה.

-הנבלה מנסה
להיות מקורי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/08 7:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תדהר שכטר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה