אביבית שקד / פחד קהל |
הרוח מפסל את
הנוצר בין אצבעותי,
לצליליו הנעלים של קול,
ניתכת בי אמת שקטה
של עולם ומלואו
הממלא גוף קטן
ובחלוף המילים
עת נותרתי אילמת,
ואף לא התחלתי לומר
את אשר על ליבי
נטשתם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|