לקח לי שלושה חודשים לצייר את הציור הזה, ולא בגלל שהוא היה מורכב מדי -
התגעגעתי לארץ מאד (עדיין מתגעגעת) ובכל פעם שניסיתי להפוך אותו לציור שמח -
אני, מירב, אולגה והילדים, לא הצלחתי... במקום צבעים שמחים יצא ציור קודר
וכלום לא עזר. בסופו של דבר השארתי אותו כמו שהוא - לא גמור, אבל משקף את
ההרגשה האאוטסיידרית שלי כאן בארה"ב...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|