כב די / בין רגליי |
בין רגליי
לוחשת.
כבר לא מצליחה להחזיק
בקירות, בסדינים,
בעצמי.
מרימה ראשך לרגע,
רטובה וחושקת,
מחייכת וחוזרת.
רגליי נמסות
לאגלי זיעה
המציפים את מצחי.
בין רגליי,
לרגע,
לא קיים דבר
מלבדנו.
שפתיי גונחות
אהבה.
מוקדש לפומיקי, האישה שאתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|