|
מקשיב לשקט שסוער בחדר
דממה צורחת חותכת בגרון שלך
רוצה להתלונן על הבל נורא
על חוסר צדק מוחלט
אבל משהו עובר בך
ואתה מחייך כאילו הכל עובר דרכך
בלב מבין שחופש היא רק מילה שהם מוכרים לך
אתה עבד של חברה
וכולם בסדר עם זה חוץ ממך
קופסת הטמטום לוקחת את מה שנשאר מהשכל
והמחשב משחק בך מתכנת אותך
לפחות יש נחמה עדיין יש מוזיקה
מלחמות בכל מקום ילדים נהרגים
ובדרך הם הורגים נשים זקנים ועוד קצת ילדים
מחלות מנצחות גם את ההכי חזקים
ועדיין האויב הכי נורא נמצא בחנייה שלך
רוצה לבכות על טרגדיה גדולה
על השחיטות בנבחרים שלך
אבל משהו עוצר אותך
ואתה נותן מבט נוקב במראה
הצד השני של החדר משתקף בה
מחפש את עצמך רואה רק הבגדים שלך
ואת התכשיטים היקרים שלך
לפחות יש נחמה עדיין יש מוזיקה
ילדות מזדיינות עם כל מי שישלם
על המנה הבאה ואז הן יקראו לו אבא
אישה יפה בדרך לעבודה נאנסה ונרצחה
כי בעיניים של מישהו רק שיגעון ורוע
הכאב בוער בך מתפוצץ בראות שלך
מרוב סיגריות השחור אוכל בך
מרוב סמים המוח כבר בוגד בך
נמאס לך לחיות רק רוצה לטפס על סולמות
לשערי שמיים
אבל בינתיים יש נחמה...
עדיין יש מוזיקה |
|
|
לערבים יש את
אום-כול-תום
לצרפתים את ז'אק
ברל לאנגלים יש
את הביטלס
לאיטלקים יש את
פבארוטי לטורקים
יש את גליקריה
לרוסים יש את
ויסוצקי לשוודים
יש את אבא למלטה
יש את
האירוויזיון
לאמריקה יש את
אלביס ולנו יש
את יפה ירקוני
ושושנה דמארי.
עמוס מהמוסד
מרצה בבית ציוני
אמריקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.