[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוד טנדנט
/
אהבת משב הרוח

1) אני שנשק לצמחי בר,
   וחבר לעלים נשלכים,
   אני מבכה באוושה חרישית
   את חייך - חיים נשכחים.

   בכל העולם אך נדדתי,
   ונשבתי על אינספור חלדים.
   בכל שאנשב עד מותו של עולם
   לא אשכח כי גם את במתים.

   בנימי דמך שטף אודם.
   הבלי נשימתך היו כה צלולים
   ועת את עינייך דמעות מיררו
   הן
   המשיכו להיות בתוליים.

   גם דמים ביעף שפכתי,
   ודמי בכה רבות -
   עת המטיר רקיע רעם,
   המטרתי אני דמעות,
   כי דמי חפץ דמך,
   ונשמתי - נשימתך.
   ועינייך בבואות
   שקופות
   הפרידו אותי
   מרוחך.

  הן את לא תדעי
  כמה
  מורכבת היא דמותי -
  דמות הרוח...
   




2) והיו לאלוהים בנים ובנות -
   הארץ - אשתו, לעומת השמיים -
   שפחתו.
   גורלי וגורל אחיי הוא
   כנע ונד.
   ואת, בת אלוהים אבי,
   בת הארץ,
   כנסיכת אמך ואביך את,
   ואנוכי פגע.
   ואחיי קנאו ביוצאי האדמה
   והשחיתום.
   אך בך לא נגעו, והיית  
   זכה.

 




3) אור השמש נגה מעל הרים קירחים.
    המו עצי האחו. רשרשו עליהם.
    וחלפתי, וראיתי
   פתאום,
   רגע שכולו רווי שמחה ואושר.
   רגע זה, שבו נשמת את
   אוויר העולם.
   גם אם אימך אינה -
   הינני,
   הינני כאן.
   ונסבתי וסבבתי
   ברגע,
   ודחפוני רוחות השדה ופינקוך.
   ואותי אימי שלחה משם -
   בדד.  





4) קמל גרוני, כמשות עיניי
   ואי שם עינייך התמות
   תרות אחיי וגם אבי.
   ועיני אימי  
   בי
   רחומות.





5) פזיזה, נמהרת, ילדותית
    (חנך לא סר או פג) -
    היית כך גם נופלת ומקפצת
    ונופלת
    ומקפצת.
    ורוחות השדה אפפוך ונשבו בעטיים -
    כל כוחם.
    ואת התגלגלת וקפצת והאצת ו
    נפלת אז על האדמה...
   
   כך גם
   ליבי.





6) ילדתי הקטנה
   ילדתי -
   לא שלי
   כה קרובה
   הו
   כה קרובה
   אך אני
   הרחוק
   ממך.
 




7) לא אזכור
   מתי,
   פשוט מתי,
   רק אבי לא היה,
   מעולם לא.
   ואני ואחי הרבים נולדנו יתומים
   לכאורה.
   ואבינו לא היה,
   בעצם,
   כאשר היה.





8) חלפו שנים,
   איני יודע כמה,
   עד שראיתיה שוב.
   שערה הובהר,
   אולם
   בליבה - שמחה וצהלה
   רינה וחדווה
   כמו ביום שראיתיה לראשונה.
   ועל ראשה -
   הינומה.





9) והיא אינה כבר
   לבד
   עם רוחות השדה.
   לידה אהובה
   והוא רק
   שלה
   והיא
   רק
   שלו.
   נשיקותיה אליו פילחו את גופי.





10) מבטה נערץ כלפי אהוב ליבה
     וליבי
     צוחק בגיל ורינה
     צוחק בטמטום וכסילות
     כי אהובתי אוהבת את אהובה
     לא אותי
     רק תרגיש בתוכה את אהבתי העזה כמוות

     השפוי אנוכי, או
     מאושר
     כמוה?





11) בראשית ברא אלוהים את שתי בנותיו -
    שמיים וארץ.
     והארץ רבתה מזרע אביה,
     והשמיים הקיאו את תחלואותיו.
     ובשנית, ברא אלוהים את
     גיא צלמוות.
     שם שמיים חלשה,
     לראשונה,
     על ארץ,
     וחושך
     על פני
     תהום.





12) ואת פני אהובתי שוב ראיתי:
    הן האפירו, ואיתן גם
    עיניה
    כי חלפו שנים.
    אך בעלה,
    שהוא רק שלה
     והיא רק שלו,
     היכן הוא?
     אנה הלך?
     היחזור?
 
    ואת פני אהובתי שוב ראיתי,
    וגופה הנשגב והעליון עומד על
    צ ו ק  צ ר  מ ע ל  ת ה ו ם  ח ש ו ך.




 

13) ורוחות תבל התאספו והתקבצו והתגודדו ו
    דחפוה!
    ואני, מנגד, דחפתיה לביתה.
    ואהובתי המסכנה,
    בחיפוש אהובה
    שנעלם,
    התייאשה.





14) ואחיי הזדונים לה לחשו: "הוא שוכן
    בחשכת גיא צלמוות, והנה אשתו
    כי אחרי שנטשך כך בזעם עוכר
    התאהב באחרת, כי את לא איתו!

    "לא רוצה את למות? לא רוצה להפסיק  
     הסבל שגורם לך האיש הרשע?
     הן אנחנו גידלנוך כעלה נסיק,
     ולכן את שלנו! לתהום פלי! עכשיו!"

     ונדפה אהובתי,
     כעלה נידף
     ברוח...





15) אך אני לא נכנעתי,
     ובכוחי הרב,
     ובכוחה הרב של
     האהבה,
     דחפנוה חזרה.

    "אל תפלי, אל תוגה ואל עצב!"
     כך אמרתי ברוך של קטיפה,
    "גם אם בעלך נטשך ברשעות,
     אז אני אלטפך לטיפה.

   "הכרתיך עוד מיום שנולדת,
    וכשאת התגלגלת - גם ליבי!
    וכעת אצילך מרוחות האיבה,
    ואחר כך מאושרת תהיי!"





16) ואחיי עוד הוסיפו: "אבוי לבושה!
    השמעת את אחינו הזה? הנמושה!?"
    ואני אז אמרתי: "אל תקשיבי להם!
    האם לתוך גיא צלמוות תפלי עמהם!?
 
   "אם תעלי לקרקע את תחיי בשמחה!"
   "זהו שקר כוזב! את תחיי בטרחה!"
   "אוותר עם רוחך ואעדנך בערגה!"
   "כה טיפש! כבר עכשיו את תהיי הרוגה!"

    וברגע הזה,
    היה ניתן לשער לפתע,
    כי היא שמעה את קולות
    מצפונה -
    רוחות תבל,
    אל מול
    רוח הקודש,
    גם אם לא הבינה
    מדוע אין היא  
    נופלת...

   "אתם לא תנצחו! הן לעולם לא תוכלו
    לכוחה הרב של האהבה!"
   "אז ראה זאת שוטה כי עלמה זו תיפול!
    הו יקירתי, שעתך הנה קרבה!"

   וכוחם היה רב
   וכוחנו לא יכל

  החושך טבע בצבע זהוב
  ואי שם נשמעה
  חבטה
 




17) החבטה
     כה מוצקה וממשית עד כי
     קשה להאמין שלא נועדה להתקיים

     החבטה הזו
     הלמה
     בי


     היא שינתה את חיי לנצח נצחים

    עתה
    היא
    לא
    תדע
    כמה
    מורכבת
    היא
    דמות
    הרוח






18) "שמעו זאת גיאיות צלמוות!
       שמעו זאת הרים קירחים!
       מעלמות עולם הומתה היא!
       הוי רוחי! הוי רוחי!
     
     "שמעי זאת אם כל הבוסר!
      שמעי זאת אם הקדושה!
      את גופך אשמיד, הו דודה,
      בסופתי הנחושה!
   
    "שמעו זאת רוחות השחת!
     שמעו זאת שטני אימי!
     יצירת אבי אפיל
     וגם אתם תפלו עימי!







19) הו
     עוד מעט
     כמעט
     עוד מעט
     ואבוא אלייך ואקרב ואגיע
     ואגע בך

    ואת תהיי
    הו
    תהיי כה חמימה ונעימה
    ותכיריני
    ותצחקי
    כי נגאלת מייסוריך  





20) אני הנושך לצמחי בר
     וקורע עלים נשלכים,
     אני מבכה באוושה חרישית
     את חייך - חיים נשכחים.

     אך אוושתי נחזקה והורסת
     את חייו של אבי הנידח,
     ואני סוף סוף אוליך העולם אל סופו
     ו א ב ו א
                  ו א ה י ה  
                                א י ת ך






ביום מן הימים, כשאמצא זמר קונטרה טנור ומקהלה מקצועית, וסוף
סוף אוריד איכשהו את הפינאלה שידיד טוב הביא לי, אני גם מתכוון
להלחין את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה בסדר גם גידי
אוהב לכתוב
סלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/08 10:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוד טנדנט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה