מכירה את התחושה
את צועדת ברחוב
ואיזה זר פתאום נתקל בך בכתפך
חודרת הרגשה
שהוא יותר מדי קרוב
וזו בסך הכול כתף את הוא הולך

ואז נכנסת הבושה
תפקיד ראשי בהצגה
על מה ואיך ולמה אחרים אומרים,
"את לא תראי אותו יותר
עדיף אמת מלשקר"
אז למה זה כל כך כואב כשהם הולכים?

וחלמתי אתמול שאני מבינה הכול
לפעמים הוא יכול להיות לי הכול,
ולפעמים ביום חול מאבדים את הכול...

אם הוא מבין אז הוא נשאר,
עדיף רגיש מלהיות אכזר,
רפרטואר שירדוף עוד לדורות.
הם ממליצים בלי לחצים
וזה קצת קשה כשכועסים
אז בולעים יחד עם עוד כמה עלבונות...

ואז בסוף עוד הוא נשבר
הוא לא יחזור לעולמים
את המומה איך שדבר כזה קרה,
את מבינה, זה באמת נגמר
לא כמו בסיפורים
התנפצה האשליה, מכירה את התחושה?

מוקדש לכל אלו שעדיין חולמים, מאמינים ומרגישים