הוא: נפשי למולך ערום ועריה, אך לא אבוש כי נקי מצפוני,
ידעתי שגם אם לשקרך אנסה רק בטובתך רצתה דרכי,
היא:" איש, ממילא לא תוכל לשקרני אז אל תכאיבני בכך כי
אוהבך!
אז מה אם אכעס? זעם זה ישכח אותך?
אז אשוב ואשאל: "למה תפחד? "
הוא: "עייפתי אישה משאת חן!
לכולם פינה של שלום ארצה בביתי".
היא: לא פינה של שלום תבקש!
לך אהובי; רק דממה וחרות שהמוות מקנה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.