הרוח הגדולה נושמת בצמרות העצים
תנועות מטוטלת ארוכות
מחוגי הזמן האנושי נמסים לדמעות
עלי שלכת רחופי כנפיים.
קער השמים רוטש בגרמים של לבן
חיפשתי בתוכם את האהבה
העננים התמוססו לכחול
אחר כך עיניי אחזו באדמת השלכת.
מרבדים של ירוק פלשו צבעי האגוז
לוחות חישה למיתרי העיניים
ניצני חיים לאורך קו המוות
הילות כסופות למגע האור.
פרחים לבנים נגעו בלבי
בפשטות של אילנות הדעת
לא ניסיתי להסתיר דבר יותר
המים זרמו לאטם בנחלים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.