|
העולם נראה ורוד רק דרך עיניים אדומות,
משפט שמצאתי בדרך לאילת
משפט שגורם לי לחשוב
שהמציאות משעממת
שנמאס לראות רק ריקנות ולהבין,
בשניות של פיקחת שגם בך בעצם אין כבר כלום
הימים כבר אינם ימים של תמימות
כבר אין כאן אחד שהוא טהור
ולחשוב שאולי אתמול היה כאן משהו אמיתי,
אולי איזה מבט?
זה לא שאתה מפחד לאהוב ולאבד
אתה מפחד שאולי מישהו יגלה,
שמעבר למבט אין שם כלום יותר. |
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.