עם מקל מסתובבת ברחובות נפשי
מצודדת, מבקשת, אך אין פונה לכיווני
כבר ראיתי את השמש השוקעת לה בסדום
הלומת אורו של אופל, מתגלה לי ממרום
אין לי כלום, אין עוד כוח ומושכת צעדיי
מי ייתן ואור יזרח הלילה מעליי
הנה שיר אני כותבת לאחר חודשי ייאוש
ועוברת בין שבילים של תופת נטולי מימוש
אלוקים, חזקני, שלא אפול מכלות כוחי
איך אחרי כל הקוצים, האיש ההוא זוכר אותי?
אין לי כלום, אין עוד כוח ומושכת צעדיי
מי ייתן ואור יזרח הלילה מעליי
זיק כישוף שמנצנץ לו בין הצמרות בגן
בין החוחים הכה סבוכים, עוד צומח לו אילן
האיש ההוא חוזר פתאום, הוא צועד במשעוליי
בין הרחובות בחושך המקל יגן עליי
28.03.08 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.