|
המילים שלך חותכות דרכי
מרוב ההלם אין תחושה בגוף
רואה צלקות מתווספות על עורי
רוצה לצעוק
להיעלם
רוצה לעוף
והשיר עדיין מתנגן
הנופים חולפים על פניי
הנה שוב הוא מתייצב מולי
הרגע שמפורר את חיי
הרכב נוסע לזמן אינסופי
במבט מזוגג מביטה בחלון
רק לא לידו
לא כעת
אל תישברי
כמטורפת מחייכת במקום
כמה טוב, כמה רע לנו לעתים
חיים שלמים של ניגודיות מוחלטת
איך בגוף כה חזק וצעיר
הנשמה לגמרי מרוסקת |
|
|
תמשיכו,
תמשיכו עם
הניסויים הגנטים
האלה...
פרה
גירסה 2.1 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.