אני באר,
ומימיי כמו דמי,
עכורים שיגעון.

אני בור בלי תחתית,
והעומק שבי הוא ללא היגיון.

אני חידה לעצמי,
ופתרון ברור מדי לכולם.
או בעצם מסכת שקרים שתוויתי כדי להתגונן מהעולם.

אני הבנה.
שכאב ובגידה נספגים בה כגשם ראשון על אדמת הסתיו.

אני האור הגדול, הכחול הנוצץ.
זה שמחוץ לבועה.
זה שימכור לך ביוקר שקרים זולים,
וחתיכות קטנות של נשמה.