איזה כיף
לשיר שירים בלי להכיר את המילים,
לדבר בלי קשר ולהמציא חרוזים.
לדבר במילים מצחיקות,
איזה כיף לעשות שטויות.

איזה כיף
להסתכל על מישהו מאחור,
ולדמיין שהוא גיבור.
להמציא עליו סיפור,
שהוא שודד נמלט מסינגפור
ואז לראות אותו מקדימה,
ולגלות שהוא בכלל למד באותה כיתה עם אימא.

איזה כיף
להסתכל על עננים,
ולראות שם פרצופים:
דרקון רוכב על המיטה,
או איש זקן עם מטרייה...
והיי, מה זה? פתאום הרוח באה,
מזכיר טיפה את דודה ברכה.

איזה כיף
כששומעים שריקות בשיר ברדיו, לעשות ב'כאילו' עם הפה,
ולהרגיש שאתה שורק ממש מעולה.