פרופסור סמי (ראש ביצה) ג'ראח התעורר בבוקר וראשו עליו דווי.

מישש את הצלקת שמאחרי אונתו השמאלית. נחרד לגלות כי הכיב הישן
נפתח מחדש והפריש נוזלים בשפע.

הנוזלים היו שונים מאלה שהכיר בעבר. חלק מההפרשה הייתה צהובה
כהה, צמיגה למדי. ההפרשה הצהובה זלגה באיטיות סביב לאזנו, ודרך
צווארו לתוך הפיז'מה. חלקה האחר היה נוזל חסר צבע, דמוי נזלת
דלילה, טיפטף בטיפות גדולות ישר אל הכיור.

אחוז גועל נחלץ מבגדיו, טבל באמבט לוהט, הדביק אספלנית גדולה
על הכיב. נפנה להכין לעצמו ארוחת בוקר.

היטב ידע שעליו למהר לחדר המיון.  אבל לא 'ראש ביצה' ג'ראח
יבלה את יומו בחברת האחיות העייפות של חדר המיון כשהוא מזה רעב
ככלב חוצות.

הלהיט מחבת על הפרימוס, זרק לתוכה קובייה גדולה של חמאה
הולנדית.  אבוי. אין ביצים. הסתבר ששולה זוגתו אפתה אמש עוגת
גבינה עתירת ביצים, ולא השאירה ביצה לרפואה.  "שוב חיסלה לי את
הביצים" מלמל בזעם...
בעצבנות גוברת טפח בידיו על ראשו. ספלאש!! האספלנית המלאה נפלה
ישר לתוך החמאה המבעבעת.  בחרדה גדולה תפס מזלג, ושלה את
האספלנית. האספלנית אמנם יצאה, אך את תכולתה השאירה בתוך
המחבת.

...ריח נפלא של ביצת עיין התפשט במטבח הקטן וגם מילא את כל
הבית.
שולה עוגתי פקחה את עיניה היפות ורחרחה את האוויר סביבה. "שוב
סמי מטגן ביצים לארוחת הבוקר, המשוגע שלי" הרהרה בינה לבינה.

בטפיפה קלה התגנבה למטבח, קרצה לה מנה נאה מהביצייה המבעבעת,
התיישבה לשולחן האוכל וסעדה את ליבה...

סמי יצא מחדר הרחצה, הסתכל, הבין, וחיוך סרדוני עלה על פניו.
"נו שולה! טעימה הביציה שהכנתי מהביצים שחיסלת אתמול בערב?"
"טעימה. מאוד טעימה!"