אורית דרורי / ערב |
אין מה לדאוג,
הסערה שככה
אותותיה אבדו באופק
והחושניות המאוהבת
לוקחת חלק.
הזיווג הבלתי אפשרי,
שפתיים, לשון
עיניים נעצמות במתינות.
חידלון החושים מתחיל,
תאוות הגוף והנפש תופסת מקום
נפתח השביל
ונגמר היום?
הגוף הבלתי אמצעי נצמד
נלפף באין המלטף בחזרה,
מקיף, מטלטל, שואג
ומתנצל על האין בהיותו אתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|