ניבי יהלום / ספירלות |
שיהיה
ואת הצפוי לי בעבר
לעולם לא אדע
כשהיום הפך ליומיים
והסדק סדק עוד שבועיים.
איך שוב איני זוכרת את
שיהיה?
אולי אם אאמץ את מודעותי
המתחמקת.
עדיין לא נזכרת מה היה
כשתלך
מה תאמר שאלך.
על החוף בו אשב
עם נוף לילה בוהק
לא זוכרת מה אחשוב
מה שאלתי...
אלוהים מה שם שאלתי?
יש אדמה
ללא ספק יש אדמה.
ועל נהר מחשבות אסחף
ארחף לא אטבע, לא אטבע
כי בעתיד אולי אז אזכר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|