[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוני מגיד
/
אוהב ומתגעגע

חוזר שוב אלייך
כמו בכל יום שישי,
את נתלית על כתפיי
מלטפת את הפנים.
שעריך מתנופף ברוח
עינייך בוהקות בשמש,
עינייך ירוקות נוצצות
ואת ביישנית מחייכת.

איפה הימים
לאן הם נעלמו,
מתגעגע כל כך אליהם
רוצה שיחזרו.

לא יכול לכעוס עלייך
אחרי שצועקים,
כשהדמעות על לחייך
הן נראות כמו נטיפים.
עורך נעים כמו משי
קולך אותי שואב,
נרדם שוב בחיכך
כמה שאני אוהב.

אבל איפה הימים
לאן הם נעלמו,
מתגעגע כל כך אליהם
רוצה שיחזרו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!




שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/5/08 13:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוני מגיד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה