שירן אופק / חדווה |
נטועה עמוק בלבך.
פורחת עם פריחת עץ השזיף,
כנווה מדבר בשממה.
בידי האחת אוחזת ענף אדמונית,
אנו כשני ברווזי מנדרין.
אני מושפעת, זה נכון,
אך תחת לשכבות,
אי שם עודני -
אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|