[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פיית השיניים
/
האושר הוא מעגל

14.3.08

בין כל הטוב הזה והרע באמת שהיה לי מדהים איתך.
קשה לי שלא להיזכר בך ולחייך. ואולי זה קורה כי לפעמים
הזיכרונות הטובים מצליחים להשתלט עלינו ובצורה כלשהי להשכיח
מאיתנו את הדברים הרעים, אבל באמת שהיה לי טוב איתך. כשלא היה
לי רע.
הזכרת לי אושר שכבר יצא לי לשכוח.
והלוואי שהייתי יכולה לחזור לאותה התקופה. לדבר איתך שעות על
כלום ועל הכל, לצחוק מבדיחות שרק ילדים בני 6 בערך היו מוצאים
בהן משהו מבדר. לחזור להיות הדובית השמנה שלך ואתה הקוף היפה
שלי. ואולי אם היינו מכירים קצת לפני הייתי יכולה להעלים עין
מהכל, ואם היינו מכירים קצת אחרי אז אולי הדברים לא היו נגמרים
איך שהם נגמרו. אבל אנחנו הכרנו עכשיו... ועכשיו אני חזקה
מאתמול. ואני כבר לא צריכה לשאוב כוחות מאחרים. היום יש לי
מספיק לעצמי ולשניים כמוני. וכבר לא אתן לנו לשחק משחק שרק
מושך את הסוף. הספיקו לי השנתיים האחרונות של חיי.
וחשוב לי שתדע. כמעט כמו שחשוב לי לזכור, שהיה לי מקסים איתך.
שכל הודעה ממך וכל שיחה ממך תמיד העלתה לי חיוך על הפנים. היית
כל כך רחוק ממה שמדבר אליי, ובכל-זאת הצלחת לגעת בי ואחר כך
לפגוע. אבל באמת שהיה לי קסום כל כך איתך ואני יודעת שאני מלכת
הקרח. מעולם לא אמרתי לך מה הרגשתי וכמה ואולי זאת הייתה טעות,
ואולי לא. עוד יגיע היום שבו אני אגלה את זה. אבל היה לי כיף
איתך. הזכרת לי כיף שכבר הספקתי לשכוח. ואחר כך כאב לי. כאב לי
כמו שקיוויתי שלעולם יותר לא יכאב. והייתי מוכנה לסלוח לך על
הכל כי היית משהו מיוחד בשבילי. הייתה לך משמעות אמיתית בנפש
שלי. ובנפש הזאת בגדת. ואת זה אני לא אשכח לך. והחתך הזה שעשית
לי על הלב תמיד ילך איתי לכל מקום שאליו אפנה. והקארמה הזאת
בסוף תחזור אליך, בכל מקום שבו תשהה.
האושר הוא מעגל שמחולק להרבה מאוד קטעים. וכל קטע מכיל בתוכו
חלל, וכל חלל אנו ממלאים בשאיפות והצבת מטרות ויעדים. ולפעמים
כשהחלל מאבד מהתוכן ונהיה לריק, אז זה משתלט על כל הגוף, בלי
שנרצה בכך בכלל. אבל זה משתלט, כי ככה בנוי האדם - כל שינוי
קטן מערער אותו. וכמו שהיה לי קשה לתת לך להיכנס לי לחיים,
עכשיו קשה לי קצת יותר כשאני רואה אותך יוצא מהם.
הייתי רוצה לאחוז לך את היד ולהגיד לך שתישאר, שבוא נהיה כמו
פעם, רק טיפה שונה. אבל בכל פעם שאני נזכרת בך ומחייכת, אני גם
נזכרת בה ומרגישה בחילה. לא ממנה, אלא ממך. כי הבגידה הכי
כואבת היא הבגידה הנפשית, ועכשיו ציפור הנפש שלי איבדה עוד
נוצה. בגללך!
ויבוא עוד היום ואתה תסתכל לאחור ותכאב שאיבדת אותי בשביל משו
כל כך פעוט וחסר ערך, וכשהיום הזה יבוא - אני כבר אמצא לעצמי
את היציבות שלי שתהיה רחוקה ממך. ואולי גם קצת יעקצץ לי בלב,
כי גם ביום ההוא אני לא אשכח שגרמת לי לחייך מכל הלב.

אבל אני גם תמיד אזכור שגרמת לי לכאוב בנפש השבירה שלי

ושהבטחת שלעולם לא תעשה את זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
.








"קרוסורק",
בצילום טלסקופי
של החור השחור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/08 19:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיית השיניים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה