"גועל נפשות...
פשוט גועל נפשות."
"מה? מי?"
"האיש הזה שמענה חיות.
אנשים כמוהו צריכים להירקב, אנשים כמוהו אין להם לב!"
ככה כולם אומרים. ככה כולם חושבים.
אנשים קוראים את הדברים, שומעים את הנאומים
נגד אותם אנשים ומסכימים איתם.
אני גם... בוודאי.
אני תמיד עוזרת באקראי. פעם שם, פעם פה.
אז למה זה לא נפסק? למה הן לא מקבלות את הזכויות? החיות?
להן אין רגשות?
אז אני חושבת לעצמי - ענבר, תפסיקי לפתח תקוות,
תתחילי לחיות, תפסיקי להגן על כל הנפשות.
ככה כולם אומרים לי גם.
אבל הצד השני שלי אומר- לא לוותר, אז תאכלי קצת יותר - ירקות.
ומהבשר פחות. זה גם בריא.
אבל זאת לא רק אני! לבד אני לא אביא פרי.
ישנם אנשים שעוזרים לי... אחוז קטן ומזערי.
אז איפה כל השאר? כל המסכימי נאומים למיניהם? הם רק ממשיכים עם
הראש להנהן? למה הם לא עוזרים להגן?
אתם יודעים מה?
כנראה שהצד הערכי שלהם חלש ומסכן...