למין הרגע הראשון חשבתי
שאני מחבב את גומות לחייך וחיוכך.
חיוך חצויי, עיניים מוסוות, דמות עם ניחוח
צירוף מוזר של חיוך חם וקור רוח.
קור של פלדת אל חלד מושחרת
של סופה דוהרת בטרשים
קראת לי צהוב וצעיר
מחייכת ביוהרה של שופטת אופי מיומנת
שעשתה דברים רחבים בחיים.
בעלת חוכמת חיים של מרדנות, פיקוד ואפר
מחייכת ותווי החום מתחת לפלדה נגלים
"שבירת דיסטאנס"
מחייכת ונהנת מהבמה הצרה
של מושב האוטובוס
ובה הזרקור היחידי-
עיניי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.