האובדן הוא רק צבע בתוך האור
והאפלה היא זו שנשארת כאשר השמש נבלעת אל תוך הים
חותכת בבשר החי,
כבר לא מודעת לחורים שהשארת
מוקפת עיניים עיוורות שמשאירות צלקות על החזה
מוקפת נשימות שגונבות את החמצן
ופצעים יגלידו,
אך לא הנשמה, אשאר כלועה בתוך הקופסה שבה נעלת אותי
שכובה על הרצפה הקרה,
הצלילים נעשים כבדים יותר, הדקות נוזלות על השידה
והעיניים נעצמות, והפה לוחש מילים אילמות, דמעות נבלעות
והגוף כבר לא גוף
והאדום כבר לא אדום
והחושך, כבר לא חושך
רק צבע אבוד באור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.